Moshe Green ז"ל

Moshe Green זכרונו לברכה

Today marks the seventh yahrzeit of my dear friend and mentor, Dr. Moshe (Morris) Green ז"ל. Moshe was one of the most remarkable, warm and wonderful people I have ever met. An accomplished businessman, philanthropist, visionary communal leader...the adjectives flow easily off the pen. After his family and friends, he was (it's still hard to write about him in the past tense) deeply dedicated to Modern Orthodoxy, Religious Zionism and their advancement here and in the United States. His efforts, such as the Zionist Kollelim, have revolutionized the spread of Torah and cemented relations between Israel and the Diaspora.

The following is a eulogy that I delivered at the first Kenes Lavie (another of his projects), in October 1999, at a session dedicated to his memory:

מושב זה של כנס לביא תש"ס מוקדש לזכרו ולעילוי נשמתו של האי גברא רבא מורי וידיד נפשי, מר משה גרין ז"ל, שנפטר בטרם עת בשנה שעברה. מתאים ביותר שמושב זה, שכולו מוקדש לתלמוד תורה ולגישה המיוחדת של האורתודוקסיה המודרנית בהגדרתה ובקיומה של מצוה זו, אכן יישא את שמו. הרבה הכירו אותו והוא הכיר עוד יותר אנשים. אולם, מעט מדי הכירו את האיש בעצמותו, את האש, שלהבת יה שבערה בו ושהשאירה רושם אדיר על עולמנו הרוחני. לשם ציון אופיו של איש מיוחד זה, ולהסביר למה החלטנו להקדיש את המושב הזה לזכרו, נתבקשתי לומר כמה מלים.
בפרשת השבוע אומרת התורה (בראשית א, א- ב):
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה
תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים:
בזיהוי 'רוח אלהים' ובהגדרת המים עליהם ריחפה, נחלקו חז"ל במדרשים, פרשני המקרא וגם בעל הזוהר. בקשר לראשונה, יש הרואים בה האצלה של הקב"ה. יש המזהים אותה כרוחו של אדם הראשון ויש שראו בה את המשיח. אולם, מה שמשכה אותי יותר מזיהויה, היתה הפעולה שבה היא עסוקה בפסוק. רוח אלקים, אומרת לנו התורה, מרחפת על פני המים. דימוי זה של ריחוף מזכירה לנו את האמור בפרשת האזינו, שוב מתוך התייחסות לקב"ה (דברים לב, יא): 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו.' הדימוי הוא של הורה מודאג המגן בגופו על ילדיו.
משה ז"ל היה אדם כזה בקשר לאשתו, ילדיו וחבריו שאותם אימץ כבנים ממש. אולם, מעל הכל הוא ריחף והגן על המים, שכידוע מסמלים את התורה. בתורה מיוחדת האמין משה ועליה הגן בחירוף נפש. זאת התורה שאת קוויה התווה מרן רבן של ישראל, כ' מו"ר ורבי האהוב הגאון הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, ואת דרכיה סללו תלמידיו הנאמנים לדרכו ובמיוחד ידיד נפשו של משה, הרב פרופ' נחום לאם שליט"א ראש ישיבת ישיבה אוניברסיטה. זוהי תורה המתמודדת עם המודרנה בלי פחד ומתוך אמונה עמוקה לא רק שהיא תצא מהעימות הזה מחוזקת, אלא גם מועשרת. זוהי תורה שעל שמירת המצוות שבה לא מוותרים כהוא זה, ושרואה לעצמה חובה קדושה לאזור מתניים לפתרון בעיות הזמן לפי ההלכה שירשנו מאבותינו ורבותינו. זוהי תורה שכוללת בתוכה את כל שבע החכמות ובכך ממילא יש בה שפה משותפת עם כל חלקיו של עם ישראל. זוהי תורה שמקום מכובד ומרכזי בה לאשה שחשקה נפשה בתורה. זוהי תורת חסד ואנושיות ואכפתיות. ואולי מעל הכל, זוהי תורת ארץ ישראל שזכה הוא להיות מבוניה.
אמונתו של משה בתורה זו, שהיא בעצם התורה על פי תפיסת האורתודוקסיה המודרנית, הביאה אותו לייסד ו/או לקדם אין ספור פרויקטים לקידום התורה הזאת. הוא קידם את הפרויקטים לתורה ומדע גם בישיבה אוניברסיטה וגם באוניברסיטת בר-אילן. הוא בנה את מערכת הכוללים 'תורה מציון' שמפיצים תורת ארץ ישראל בכל רחבי העולם. הוא תמך בתלמידי המכון והמדרשה בבר-אילן כדי לייצור מנהיגים ומנהיגות שישאו את דגל תורתנו בגאון ובעוצמה. הוא אשר הגה ויצר את התכנית להכשרת יועצות הלכה בהלכות נדה בנשמ"ת שעכשיו סיים מחזור ראשון. הוא, מתוך שיתוף פעולה עם ד"ר לאם, ייסד את הפורום האורתודוקסי לליבון סוגיות אקטואליות מתוך נקודת ראותה של השקפתנו וזכה לראות את הקמתם של שלוחותיה באנגליה ואי"ה השנה בירושלים.
והיה זה משה ז"ל שלחץ ודחף שכל הגורמים המייצגים את התורה הזאת, יתאחדו ויפעלו ביחד ( הוא שנא בזבוז וכפילות) למימוש תורתנו, להפצתה ולקידומה. על כן, הוא בדרכו הכול כך צנועה היה אחראי להקמת כנס לביא ולצעידתו קדימה. אנחנו הנאספים כאן היום מממשים בכך את חזונו. אלה ממנו שהכירו ואהבו אותו כלכך מבכים מרה בזה את הליכתו וחוגגים בו בזמן את חזונו המבורך. תהי נשמתו ברוכה.