Friday, August 04, 2006

Hirhurim

The Katyushas continue to rain death upon Eretz Yisrael and Am Yisrael. In the brief interlude between Tisha B'Av and Shabbat Nahamu, two observations on the situation.

1) For the False Prophets who assured us that Peace only required good will and never-ending concessions; to the self-appointed experts who explained our enemies to us in terms that our enemies rejected; to the bleeding-heart liberal Jews whose only desire was to self-immolate in the melting-point; Behold! Syria is preparing for war. Egypt's Supreme Court is calling upon Mubarak to scrap the Camp David Peace Accords. A general strike is called for Sunday, in support (DO YOU HEAR THIS, MESA?) of the Ummah fighting in Lebanon.

2) Everywhere you look thousands, excepting the most insidious among us, are shaking the dust out of their eyes and asserting our absolute right to live here in our homeland. Secular and Religious, Sefardim and Ashkenazim among them is God's Name is invoked. It feels like Parshat Ha'azinu embodied. I think it's best expressed by the elegy written by Ehud Banai and published in Ma'ariv NRG.

"ואתה בן אדם,שא על צור קינה
ובאותה הזדמנות גם על צידון,ועל בירותהו
אתן הערים המהוללות היושבות על מבואות יםכלילות היופי
הבנויות לתפארה מארזי הלבנון ומברושי שניר
הנה בא קול רעם וזעקה ושומם הדיסקוטק על החוף
ושכול וקינה בכל פינה וברחו התיירים באמצע העונה
.
ואתה בן אדם אמור אל מלך צור לאמור:
הנה הבאת את כל הרעה הזאת על עמך ועל משפחתך
כי גבה לבך והסתחרר ראשך וחשבת את הגורל לקחת בידיך,
וצריך שתדע:העם העברי שרד את בבל יוון רומי וברלין
את מסעות הצלב האינקוויזיציה הג’יהאד פרעות בלי מספר
והוא חזר לארץ אבותיו העתיקה והוא כאן כדי להישאר לכן,
על חלומך לגמור אותו יותר טוב שתוותר,מלך צור,תוותר.
ואתה בן אדם שא אל עכו קינה
ובאותה הזדמנות גם על נהרייה וחיפההו,
אתן ערים מהוללות היושבות על חוף ים תיכון
כלילות היופי הבנויות לתלפיות מזהב פלדת אל חלד ובטון יצוק,
איך נפער החור ונסדק הביטחון וקול הצופר נשמע בארצנו,
ואיך נדם כינור ושבתה מנגינה ואין יוצא ואין בא באמצע העונה.
ואתה בן אדם אמור אל מלך ישראל לאמור :
"לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה’ צבאות".
מה יועילו לך מטוסיך ופצצותיך אם אין לך בקרבך את רוח ה’ אלוהיך?
מה יועיל אש תותחים ולחיצה על ההדק בלי חזון נביאי ישראל ומשפט האמת והצדק?
וכך למדנו, מצאנו כתוב במשנה,
במסכת ראש השנה:"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל...(שמות כא)
וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?
אלא לאמר לך:כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהם שבשמים היו מתגברים..."
ובקרוב נבואת נחמה.
נכתב באתר של אהוד בנאי, ראש חודש מנחם אב, תשס"ו.
Tomorrow we will read:
But from there you will seek The Lord, your G-d; and you will find Him, if you search for Him with all your heart and with all your soul. In your distress, when all these things have come upon thee, in the end of days, you will return to the Lord, your G-d, and hearken to His voice; for the Lord, you G-d is a merciful G-d; He will not fail you, neither destroy you, nor forget the covenant of your fathers which He swore to them.
אמן אמן אמן. כן יהי רצון בב"א

No comments:

Post a Comment