הערב התראיינתי לתכנית 'הערכת מצב' ברשת ב, בנושא הבוער של הדרת נשים בחברה הישראלית. הראיון במלואו נמצא כאן (בין דקה 14:53 ל22:23). אולי בגלל רגישות הנושא הייתי יותר עצבני מהרגיל ושומעים את זה בדבריי. לטעמי, העברתי את המסרים העיקריים שרציתי: 1) החילוניים תופסים טרמפ על נושא האלימות החרדית הקיצונית כדי לקדם את סדר יומם הפוסט-מודרני והאנטי-דתי. לכן, אלה מביננו שמתנגדים למחיקתן/גירושן של נשים מהציבוריות הישראלית חייבית שלא ליפול למלכודת התעמולתית שהשמאל מציב לנו. 2) אין תקדים ביהדות לגירוש הנשים מהמרחב הציבורי בצורה כה גורפת. לא הספקתי לומר שמידת מעורבותן של נשים בחיים מחוץ לבית היא פועל יוצא של תנאי החברה הכללית בכל דור ובכל מקום. 3) יש עימות חזיתית בין המתירנות המינית של העידן הנוכחי לבין יחסה היותר שמרני ומאופק של היהדות למיניות ולרצונה למנוע התנהגות לא נאותה בין אנשים. 4) הקפדה על הרהור עבירה מוטלחת על הגבר ולא על האישה. כאן, נדמה לי שדבריי בנושא קול אישה וכדו' היו שטחיים מדי, כפועל יוצא מקוצר הזמן.
למדתי שוב לקח במגבלות השיח בתקשורת. השתכנעתי עוד יותר כמה חשוב ללמוד להעביר מסרים יהודיים מורכבים בשפה המובנת לכל. לא בטוח שהפעם הצלחתי. יש עוד הרבה עבודה לעשות...
the chilonim?! ALL the chilonim?!?
ReplyDeleteif you want them to be nuanced maybe you should speak with more nuance.
i applaud your efforts, and your self-criticism with the goal of improvement.
נדמה היה לי ששדרת כבוד רב להלכה ולתולדותיה ולהיסטוריה של עם ישראל. שני "הצדדים" בוויכוח יוכלו להפיק לקחים מהדברים שהשמעת. למרות המגבלות, הצלחת להחדיר לציבור השומעים כמה רעיונות חשובים העולים מגישה מודרנית/נאורה/היסטורית אך גם שומרת נאמנות למקורות היהדות. בעיני, עצם קיומה של גישה "משלבת" כזאת היא מעין חידוש לאנשים העומדים בשני "הצדדים" של הוויכוח. ולצערינו, בין האמונים על הגישה הזאת-- הדורשת מאיתנו לפסוע בעדינות בין תפיסות עולם שונות ואפילו עוינות לעתים-- רק מעטים הם הדוברים והנציגים המוכשרים כמוך.יישר כחך
ReplyDelete