Next Stop India: Deluxe Kosher Tours Does it Again

Join us on an unforgettable tour of mysterious, exotic India. Discover why the sights and sounds of the sub-continent draw Jewish tourists, like a magnet. Experience all this, while staying in deluxe hotels and being provided with plentiful, fresh kosher meals. For an itinerary, see here.

Make your reservations, here.

Scholar in Residence Available

Just a Reminder that I will, אי"ה, be a visiting Professor at Yeshiva University this Spring. As a result, I am accepting invitations to visit communities as Scholar in Residence (or other fora). Just contact me at woolfj@gmail.com for details.

אלו ואלו: לפרשת ויחי

בשנת ר"ל (1469/70) הריצו יהודי פירנצי מכתב בהול לגדול חכמי אשכנז בתקופה, הרב יוסף קולון בן שלמה טרבוטו (מהרי"ק; 1420 – 1480), שבאותם הימים היה גר במנטובה. מעשה שהיה כך היה.

בפירנצי, מאז ומתמיד היו החתנים שולחים לארוסותיהם מתנות יקרות לרגל השתדכותם. למתנות אלו, הידועות בשם סבלונות, לא יוחסה כל חשיבות הלכתית ולא משמעות של קידושין (השווה קידושין דף

מ"א ע,א). לכן, במקרה שלא עלה השידוך יפה (כפי שקרה הרבה באותם הימים), לא ראו צורך לחייב גט מהאישה ובבוא הזמן, הייתה מתחתנת (בשעטו"מ) עם מישהו אחר. הדברים התנהלו כסדרם, עד

שהגיעו לטוסקנה רבנים מאשכנז (במקרה הזה צרפתים) שערערו על מנהג יהודי פירנצי וטענו, על יסוד פסק דין של מהר"ם מרוטנברג, שיש לחוש שמתנות אלו מהוות סוג של קידושין ואין להתיר את נישואי

הנשים בלי מתן גט. משמעות הדבר, שיהודי פירנצי הם ספק ממזרים! לניסיון זה של חכמים אשכנזים להטיל את מרותם על יהודי טוסקנה, ולהטיל ספק בכשרותם, הצטרפו כמה חכמים מקרב האיטלקים

שהעריצו את הלמדנות של חכמי צרפת וגרמניה ורצו (אף הם) להימנות ביניהם. מובן, א"כ, הדחיפות והבהלה שאחזו ביהודי פירנצי ולמה פנו דווקא לגדול חכמי האשכנזים (שהיה בעצמו ממוצא צרפתי)

להצילם.

מהרי"ק לא אכזב. בשתי תשובות ארוכות ומנומקות, הוא פסל מכל וכל את ניסיון הרבנים החדשים מקרוב באו להטיל דופי במנהג בני פירנצי ובכשרות ייחוסם. כפי שכתב בתחילת תשובתו הראשונה (שו"ת

מהרי"ק סימן ק"ע): "כי אמרתי אל לבי שאי אפשר שיורו הסבלונות האלה ענין קדושין שהרי ידענו וגם ספרו לנו אבותינו הראשונים אשר היו לפנינו היו הרבה תופסי תורה בגלילות איטליא וחסידים ואנשי מעשה

אשר מסתמא שגם הם נהגו מנהג זה ואם היה בזה חשש קדושי' אם כן היתה מכשלה גדולה יוצאה מתחת ידם וחלילה וחס להוציא לעז על הראשונים ...וגם עוד היום חכמה יש שם וזקנה יש שם...ולפי מה

ששמעתי מזקני הארץ הזאת ותושביה שלא ראו שום פוצה פה ומצפצף להצריכה חליצה כשמת או גט כשמתחרטין אם לא על ידי חדשים מקרוב באו אשר על זה תמהו איש אל אחיו ...." במהלך התשובה הוא

מדגיש שבענייני מנהג, איסור והיתר, לכל מסורת פסיקה הלכתית יש יושר וזכות ואין להרהר אחריה, בטח שלא לבטל משום כך מעשה בית דין שהוציאו חכמים מקום, משום שלכל נהר יש את המסלול שלו

('נהרא נהרא ופשטיה').

הרעיון הזה, המעניק לגיטימיות לדעות הלכתיות שונות, בעקבות דברים שאמר מו"ר רש"י הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, מוצא ביטוי בפרשת ויחי. שם מסופר שיעקב אבינו אסף את בניו לפני מותו ואמר:

האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים (בר' מ"ט, א). אלא שרש"י מספר שנסתלקה ממנו שכינה ויעקב היה מנוע מלגלות את הקץ לבניו. הגמרא בפסחים (דף נ"ו ע"א), מתארת את מה שקרה

כך: ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.

אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.' אלא שיש מקום לשאול למה ייחס יעקב אבינו את הסתלקות השכינה

לאפשרות שאחד מבניו איננו ראוי או מוכן ליטול את מקומו בשלשלת המסורה שהתחילה עם אברהם אבינו? הרי גם אברהם וגם יצחק העבירו את היעוד הא-לקי לבן אחד בלבד ולא ראינו שנפגמה הבחירה

באברהם בגין כך! אלא, נראה שגזרה ההשגחה שעם ישראל חייב להיות מורכב מ12 שבטים שונים, כשלכל שבט יש אופי אחר ושליחות אחרת בעבודת הבורא ובלימוד התורה. אם אחד ייעדר, אזי קדושת

האומה לא תחול על השאר. לכן, נאנח יעקב לרווחה, ובירך שם כבוד מלכותו ית' כששמע את בניו בקול אחד מקבלים על עצמם עול מלכות שמים.

יש להדגיש שהצורך הזה בקיומן של השבטים והדרכים השונות בעבודת הבורא מתבטא בהלכה. ישנן מצוות שחלותן מחייבת מצב של 'רוב תושביה עליה' היינו שרוב היהודים בעולם יגורו בארץ ישראל. אולם,

אין זה רק ענין שבמספרים. לפי הגמרא (ערכין ל"ב ע"ב), כל השבטים חייבים להיות מזוהים ובמקומם כדי לקיים את התנאי הזה (שיתמלא, כנראה, רק לימות המשיח. השווה רמב"ם, הל' מלכים פי"ב ה"ג).

אמור מעתה, שבלי כל הדרכים הלגיטימיות בעבודת הבורא ולימוד התורה, חסרה נוכחות העם עלי אדמתו, אפילו עם מספר היהודים בא"י משקף יותר מ50% מהיהודים בעולם.

מכל מקום, המסר הוא ברור. בתוך הציבור שומר תו"מ יש מקום ליותר מדיעה אחת ויותר מעמדה אחת (א"כ יש גבולות למותר ולאסור). לגורם אחד אין בכלל רשות לכפות את דעתו על עדה אחרת, ק"ו בן בנו

של ק"ו, לבטל את גיוריו או את גטיו. מי נוהג כך סוטה מדרך התורה, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, כפי שקבע יעקב אבינו ברגעיו האחרונים.

את הדברים האלה דרשתי השבת בבית הכנסת לב אפרת לעי"נ אמי מורתי פעשא בת יוסף ע"ה שנפ' בט' טבת תשנ"א , לפני עשרים שנה. תנצב"]

Renting to Arabs: An Initial take

R. Aharon Lichtenstein has issued a letter in response to the call by R. Shmuel Eliyahu and others to ban the rental of housing to Arabs in Jewish areas. The reason for this is the abuse of this right by Arab tenants (not all) who blatantly disrespect the religious and quotidien sensitivities of the (generally, Orthodox or Traditional) Jewish residents of Safed. In addition, there is serious reason to think that some of this Arab activity is being underwritten by the Palestinian Authority, for blatantly political reasons.

Nevertheless, it is my conviction that this action by these rabbis was fundamentally wrong, and led to a terrible Hillul HaShem.

My reasons for saying so are:

1) The Hillul HaShem is an expression of their inability to communicate Jewish concerns in a manner that can command anything close to respect. Indeed, the entire situation reminds me of the way the Rambam characterizes the first of the three approaches to Drashot of Hazal. Certainly the result is precisely as Rambam describes there, that the average person ends up mocking the Torah (or worse)

2) The issue is not whether there is a problem (there is). The issue is whether this is a properly halakhic issue (very questionable), and whether it should be pushed as an halakhic issue (IMHO, absolutely, positively not). The reasons for the latter require more careful formulation. Suffice it to say that issuing halakhic diktats, which are moot (at best) is counter productive.

3) Such declarations are only as effective as the number of followers one has, and usually end up ignored. This further undermines rabbinic authority and credibility. Like excommunications, they only testify to weakness, not strength.

4) These rabbis, in particular, lack the ability to be understood by the average person whose awareness of Post-Modern Liberal ideas is far greater than his awareness of Halakhah. They are thus, willy nilly, open to a specious charge of racism.

Making this into a halakhic issue automatically puts the Torah in the sights of the anti-religious Left who control the media and distort the news. This, in turn, empowers the Left to beat up more on the Torah and alienate Traditionally minded, uneducated Jews.

What should be done is for rabbis to learn to speak in political and human rights terms. One should point out that respect goes two ways; that Arabs who live in Jewish neighborhoods must also respect the needs of their Jewish neighbors. Hamulot do move into houses, so the local authorities have to be constantly badgered to follow zoning laws and landlords could be forced to file bonds against infractions. often do so as political actions.

More to the point, the rabbis and allies should go in the Human Rights offensive. If Arabs want to live in Jewish areas, groups of Jews should settle in towns with deep Jewish historical resonance (Sakhnin, Shefaram, Gush Halav etc.) We should tell the Left to put up or shut up about Shimon ha-Tzaddiq (Sheikh Jarash). IOW, this is a political issue so the tools of politics must be used.

Once again, the weakness of a rabbinate that hasn't a clue about general culture and discourse undermines our attempts to judaize the country and to struggle over Eretz Yisrael. Personally, I have no illusions about the signatories to this letter. They are almost all on record against secular education, against gaining the tools to lead to respect of Torah by those who do not accept its discipline.

In a word, the cause is legitimate. The personnae, the means, the mode, the effect and the implications are wrong. Dead wrong.

This is the Fast I Desire

Earlier this week, there was a lot of debate about the propriety of having the Chief Rabbinate call for a Fast Day to beg for Divine intercession for much needed rain. I thought I'd made my point in the comments to this posting, and let that suffice.

As of last night, I've changed my mind.

The first reason was provided by the inferno raging on Mount Carmel (now apparently caused by Arab arson), which has killed 41 people, destroyed over 5,000 acres of forest and destroyed a kibbutz and hundreds of homes. The wide extent of this horrendous disaster is primarily due to the lack of rain (adumbrated by the lack of proper fire fighting equipment). So much for the argument that the present drought does not constitute an existential danger to us in Eretz Yisrael.

The second motivating reason was supplied by a conversation I had with someone who belittled the entire idea of fasting, prayer and beseeching God to send rain and preserve us. This, ostensibly religious, individual averred that God does not reply to our prayers and that nature will always take its course. When I objected that I could never agree to such a proposition, and that I have seen too many miracles in my life to think otherwise, I received the response that I was primitive and that if I've seen miracles, it's because I was looking for them.

So, here it is. I believe that, irrespective of the initiators of the Fast and Prayer Assembly, there is every reason to support their being held. First, the lack of water and rain is an existential problem for us. In addition, I see absolutely no reason not to continue believing that (even in a world wherein God hides His Countenance from us) rain is a sign of Divine Providence, or that God doesn't answer our prayers (though sometimes the answer is no). Isn't that the message of Hanukkah that God works through what are, prima facie, natural processes. Is this not the essence of נסים נסתרים, of Hidden Miracles? (And, by the way, Ramban actually did believe in Natural Law.) Even granting the danger of people adopting a puerile attitude toward prayer (I'll ask, God will give.), based upon a Deus ex Machina type of attitude, that does not justify not crying out for Divine Intervention.

The fast that God wanted was that we should come to know Him. Or, as the Kotzker said, God is where ever one lets him in.

When we light the candles tonight, we might as well light our souls and burn or skepticism..