Tuesday, February 09, 2021

פרשת שקלים מלמדת: לכו להתחסן

 


           השבת נקרא בחוצות את פרשת שקלים (שמות ל, 11-16), הראשונה מבין ארבע הפרשיות המובילות אותנו לחג הפסח. הפרשה מתעסקת בחובת כל יהודי לתרום מחצית השקל לבית המקדש בירושלים, כסף שמימן את קרבנות הציבור לשנה החדשה. את הפרשה תמיד קוראים צמוד לראש חודש אדר, בהתאם לקביעת המשנה ש'באחד באדר משמיעין על השקלים' (שקלים א, א). אפילו אחרי חרבן הבית, תיקנו חז"ל שתיקרא פרשת שקלים כ'זכר למקדש' ומתוך כמיהה לבניינו מחדש (בב"א).

למרות שטעם קריאת הפרשה הוא כנ"ל, הקרבה בינה לבין פורים מעוררת עניין. היתכן ש חז"ל ביקשו בכל זאת לרמוז שקיים קשר בין תשלום מחצית השקל לבין אותו נס שאירע לעם ישראל בתחומי האימפריה הפרסית, עשורים בודדים אחרי חנוכת הבית השני?

           אחד שסבר שקיים קשר כזה הוא הרב עזריה פיגו, חכם איטלקי שחי בין 1579- 1647. הרב פיגו היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה שחיבר פירוש ל'ספר התרומות' הנקרא 'גידולי תרומה'; חיבור חשוב ובעל השפעה המתעסק בדיני ממונות. אולם, הרב פיגו מפורסם במיוחד בזכות דרשותיו. הוא היה הדרשן מראשי לקהילת מגורשי ספרד ופורטוגל בגטו של ונציה, ודרשותיו משכו קהל רחב. אוסף דרשותיו, 'בינה לעתים,' נחשב נעס צאן ברזל של הסוגה ומעולם לא יצא מהדפוס, מאז צאתו לראשונה ב1643.

                 בדרשא לפורים (סי' כ), תוהה הרב עזריה מה הביא את המן הרשע לחשוב שיצליח במזימתו להשמיד את העם היהודי (שחי כולו בתחומי האימפריה הפרסית). הוא טוען התשובה נרמזת בדברי המן למלך, בהציעו לו כסף לביצוע זממו: 'יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכָּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם' (אסתר ג, אסתר ג, ח). הרב פיגו פירש את המילה 'מפורד' מלשון פירוד ומחלוקת. הוא קבע שליהודים מגיעה כלייה 'לאשר שלט בהם הפירוד ביניהם, וכלם מלאים קטטות ומריבות, ולבם רחק אלו מאלו.'  יסוד הפלגנות היהודית, הוא התאים, נמצא באנוכיות מופרזת ובחוסר התחשבות בצרכי הזולת. חיי 'אם אין אני לי, מי לי' הוא קרא לזה. המן קיווה שניצול נקודת תורפה זו, חוסר האחדות ולכידות המאפיינת את היהודית, יסלול את הדרך להשמדתם.

           אולם, הצהיר הרב עזריה פיגו, 'הוא, יתברך, הקדים רפואה למכה זו במצות השקלים, אשר היא ממש הוראת הפך כל זה, בהיותו מזרז לישראל על התאחדות ודביקות אלו עם אלו, להיות כולם אחדים כאיש אחד.' חובת מחצית השקל מלמדת שכל ישראל שווים, כל ישראל ערבים וכל ישראל תלויים זה בזה. זה המסר המרכזי של אסתר המלכה כשציוותה: "לך כנוס את כל היהודים"  (שם,

ד, טז). הלקח, כידוע, נקלט והתוצאות היו בהתאם.

           דברי הרב עזריה פיגו חייבים לעמוד לנגד עינינו בעמדנו מול מגפת הקורונה. הנטייה היהודית לפלגנות ולסכסוך, העדפת צרכים אישיים על חשבון (ומתוך שלילת) אלה של אחרים, יכולה להיות בעוכרינו (בדיוק כפי שהבחין המן). קל וחומר בן בנו של קל וחומר, הדברים נכונים בעת מגיפה כזאת כשהחלטה אישית שלא לקיים את הוראות הממשלה ואת דרישות הרופאים ( לחבוש מסיכה, לא להתקהל ומעל הכל להתחסן) מסכנת ישירות את עצמנו ואת כל העם כולו. התנהלות כזאת מקעקעת את יסודות התורה ומפרה גם את החובה לשמור על בריאותנו וגם את האיסור להזיק לאחינו ואחיותינו.

           במילה אחת, רק אם נפנים את המסר המרכזי של מצוות מחצית השקל נזכה לחגוג את 'פורים קורונה.'

No comments: