In any event, it occurred to me (and this is likely no great hiddush) that two, perhaps unrelated, factors are responsible for the incredible expansion of the parameters of qitniyyot. First, of course, is the global tendency to be strict in all matters related to Hametz, due to the fact that the most infintissimal amount is forbidden (משהו). Second, I have no doubt that while the original practice (probably not even גזרה ) was directed at the mode of consuming legumes, it was natural that the legumes themselves should ultimately be considered prohibited, per se. This, in turn, led to the unprecedented prohibition of oil derived from qitniyyot.
One step further, also logical in terms of the inner life of law, was to base future determinations upon the genre of the legume and not upon the specific types that were originally included in the avoidance. This led to the inclusion of legumes in the ban that the sages of Ashkenaz could not possibly have included, because they never heard of them (corn, peanuts and, a fortiori, soy beans). As Reb Moshe Feinstein זצ"ל, however, points out, the consistency of thought is flawed since potatoes should (by rights) also have been included. [Go tell that to the guy I saw a few years ago driving toward Teqo'a with three tons of potatoes on the roof of his car.]
Personally, I drew the line at Canola Oil.
1) שמן קטניות is questionable anyway.
2) There is no way that rape seed fits any of the criteria for qitniyyot.
3) Palm Oil (like cottonseed oil) is absolutely dangerous for consumption. You might as well paint your arteries with poly-saturated fat and wait for the heart attack or stroke. Canola Oil, on the other hand, is actually good for you.
4) Walnut Oil is obscenely expensive והתורה חסה על ממונם של ישראל. (This, obviously, is irrelevant as far as real, bonafide prohibitions and traditional restrictions (מנהג) are concerned. However, when it comes to a nebulous חומרא it seems perfectly legitimate to invoke.)
I close with a Reb Moshe זצ"ל's responsum of peanuts and peanut oil (OH (3) no 63). I think it speaks for itself. הבו להו דלא להוסיף עלה. (For those who don't know, R. Moshe was an Orthodox rabbi too.):
הנה בדבר הפינאט שכתבתי שבהרבה מקומות אכלו אותם בפסח וכתר"ה תמה בטעם הדבר משום ששמע שעושין ממנו באיזה מקום גם קמח וגם שמע שנזרעין בשדות כשאר קטניות, אבל ידע כתר"ה שאין זה ענין כלל, שכל הדברים העושין מהם קמח נאסרו ממנהג זה, דאין לך דבר העושין ממנו קמח כתפוחי אדמה לא רק במדינה זו אלא גם ביוראפ במקומותינו וגם בדורות הקודמים ומעולם לא חשו לאסור זה. וכן הטעם שמיני חטים מתערבין בהם שכתב הטור נמי אינו כלל שכל המינים שיש לחוש למיני חטים ושעורים שיתערבו נהגו לאסור, דהא עניס וקימעל שמתערבין בהן מיני חטים ושעורים כמפורש בט"ז סק"א ובמג"א סק"ג וגם איתא שם דקשה לבודקם ובח"י סק"ט כתב שלא יסמוך על בדיקת נשים וקטנים מצד קושי הבדיקה, ומ"מ לא אסרום כמפורש ברמ"א, וחרדל כתב הרמ"א בסימן תס"ד שנוהגין לאסור דהוי כמיני קטניות אף שאין בו הטעמים. ולכן אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע ומפורסם. וגם יש ליתן טעם דדין מה שנאסר במנהג הא אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים, אלא שהנהיגו את העם להחמיר שלא לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים דחשש מיני דגן שנתערבו שקשה לבדוק ומפני שעושין קמחים, אבל כיון שלא תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח, אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה מינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז, שלכן תפוחי אדמה שלא היו מצויין אז כידוע ולא הנהיגו ממילא לאוסרם אינם בכלל האיסור דאלו מינים שנהגו לאסור אף שיש אותו הטעם ממש דאין למילף ממנהג לאסור גם דבר שלא נהגו לאסור, וכשנתרבו תפוחי אדמה במדינותינו לא רצו חכמי הדור להנהיג לאוסרן, אולי מפני הצורך, ואולי מפני שהטעמים קלושים, עיין בב"י ר"ס תנ"ג, שהר"י קרא לזה מנהג שטות, וגם משמע שהר"ר יחיאל ושאר גדולים היו נוהגין בהם היתר אף במקום שנהגו איסור דהרי ע"ז כתב וקשה הדבר להתיר כיון שאחרים נהגו בהם איסור, לכן חכמי הדורות האחרונים לא רצו להוסיף לאסור עוד המינים שניתוספו אח"כ רק שא"א להתיר מה שכבר נהגו לאיסור. וכן בעניס וקימעל אפשר לא היו מתחלה רגילים לזורעם במקום שזרעו מיני דגן ולא היה טעם להנהיג איסור ולכן אף אח"כ שהתחילו לזורעם במקום שזרעו מיני דגן שלכן צריכים בדיקה לא רצו לאוסרם שוב. ולכן גם הפינאטס לא אסרו בהרבה מקומות עוד מכ"ש. ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר כדאיתא בח"י. ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט אסור גם בפינאט אבל מספק אין לאסור. ולכן שייך שיתן הכשר שלא נתערב שם חמץ ויאכלו אלו שלא נהגו בזה איסור. וכן ראיתי שנותנים הכשר על פינאט אויל מהאי טעמא. ידידו, משה פיינשטיין.
After rereading the responsum, I remembered that the label on the Canola Oil reads:
לאוכלי קטניות בלבד לפי המנהג. This, prima facie, is in blatant contradiction to R. Moshe's ruling.
5 comments:
I believe that Rav Kook invoked #4 in the discussion (really polemic with the Hungarians that pre-dated Orot by 2 decades)) on permitting Sesame Seed Oil on Pesach.
That being said, I used to laugh at the Litvaks (I believe it was a segment of the Briskers) that banned sugar on Pesach. Until yesterday. I had a conversation with a French neighbor of Algerian extraction who grew up in an assimilated secular household in France, yet kept the laws of Chametz on Pesach. His family never ate sugar on Pesach. It turns out that the Rabbanim in that region of Algeria had banned sugar on Pesach b/c it was shipped together with wheat. Two years ago the rabbanut banned turmeric for Sefardim as well for similar production reasons. So I have some new found respect for all this craziness. In reality what needs to be done is to come up with a kitniyot formula that reflects the modern methods of food production and ban FOR EVERYONE only those - like Turmeric - where there may be a legitimate case that can be made. Whilst others should be made permissible for EVERYONE.
I shall be swiping my Sefardi soft matzot in chumus this coming shabbat, irrespective of the fact that my great-grandfather wore a spodik. Very few people eat at each others home on Pesach these days in any event, to have worry about things like this
So why should corn be kitniyot?
I can't support Ben Bayit's decision. Ashkenazim are bound by their ancestral traditions. Nevertheless, the willy nilly extension of this humra is, as R. Moshe noted, really unjustified.
As far as corn is concerned, I really don't know why it's kitniyyot. However, the humra is so deeply rooted in American Ashkenazic tradition that it has effectively become such.
I hear what you are saying - which is why I have been wrestling with the humus issue for a long time. However, the fact is that there are poskim who wrote about beans in the 14th century the same thing that you wrote on your blog about rapeseed. i.e. it's all shtuyot. So who's to say that rapeseed, or corn, or peanuts won't become "entrenched" to the point that it will become a tradition as such. It's very easy to suggest that this has become entrenched tradition, but how then to respond to those in the "machmir sector" who would argue that woman not learning torah shebaal peh or even women not saying the mah nishtana has become "entrenched tradition" for certain circles?
For the record, I won't eat the Humus beans, just the spread - "veyesh al mi lismoch" for the change in form when it comes to kitniyot.
While I completely agree with your sentiments I disagree with your conclusion about rapeseed.
Rapeseed is problematic because it grows in fields that grow wheat, this would be an issue according to the Mishne Brurah – independent of the lack of normative kitniyot categorization. This would not fit into Rav Moshe’s kula.
Post a Comment